רגישויות יתר וויסות תחושתי
הפרעה בעיבוד החושי (SPD Sensory Processing Disorder) היא הפרעה נפוצה למדי בקרב ילדים. מדובר ברגישות תחושתית מוגברת שיכולה להתבטא בכל אחד מהחושים: מגע, טעם, ריח, ראיה ושמיעה – לעתים בכמה מהם ולעתים באחד מהם בלבד. בנוסף לרגישות בחושים הללו, יכולה להיות רגישות יתר במערכת הוסטיבולרית (מערכת שיווי המשקל) ורגישות במערכת הפרופריוצפטיבית (תת תחושה עמוקה בשרירים והמפרקים).
ילדים אלו נחשפים במהלך היומיום לגירויים תחושתיים מרובים, ובצורה אינטנסיבית במיוחד כאשר הם נמצאים במסגרות החינוך. הכיתה או גן הילדים הם מקומות בהם הצפיפות רבה יחסית, יש בהם רעשים רבים, ריחות מרובים, בד"כ תאורת ניאון חזקה ועוד. הם קולטים מהסביבה את הגירויים בעוצמה רבה וחווים הצפה תחושתית הגורמת להם לאי שקט רב, למתח גופני ולתנועתיות. ההצפה הזו גורמת להם לקשיי תפקוד, קשיים התנהגותיים ורגשיים.
ילדים אלה חווים אי נעימות והצפה מתמשכת מה שגורם להם לאי שקט ולפגיעה מתמשכת באיכות חייהם. רמת המתח בגופם הולכת וגוברת, הם נעשים חסרי מנוחה, מתקשים להסתגל לשינויים, נוטים להיפראקטיביות (תנועתיות יתר), למוסחות ולקשיי קשב וריכוז, לסף תסכול נמוך והתפרצויות זעם. כדי להגן על עצמם הם עשויים להגיב בהסתגרות, בהימנעות או בתוקפנות.
מאחר והתופעות הללו דומות מאד לתופעות המאפיינות את הפרעות הקשב והריכוז, לעתים ילדים הסובלים מ SPD מאובחנים כסובלים הפרעת קשב וריכוז (ADHD או ADD) למרות שאין להם הפרעה נוירולוגית ומקבלים טיפול שאינו מתאים. אם ילדכם סובל מרגישויות יתר, ניתן לווסת אותן ולהפחית את התופעות הנלוות במידה רבה, וכל אלה – באמצעות הגוף.
הטיפול ברגישויות יתר
איך זה מתבטא? סיפורים לדוגמא:
ילדה בת 9 הגיעה אלי לטיפול לאחר שהיא כבר לא מוכנה ללבוש תחתונים. מאז גיל צעיר היא מרגישה אי נוחות עם בגדים. הבגדים צריכים להיות רפויים מאד, מבד רך במיוחד, על טייץ צמוד או על ג'ינס אין מה לדבר. בחורף היא אינה מוכנה ללבוש מעיל, לכל היותר אפודה ללא שרוולים על גבי גופיית כותנה הפוכה. הוריה קונים עבורה בגדים במידות גדולות, וכמה מאותו סוג ש"קיבל אישור". חוויית ההתלבשות מדי בוקר מלווה בהחלפות בגדים (גם כאלו שלפני מספר ימים היו "בסדר"), מתיחה של התחתונים, בכי, התפרצויות, כעס ותסכול. בפעמים רבות בני המשפחה יוצאים מהבית כשהם נסערים ומותשים, ולעתים אף מגיעים לבית הספר ולעבודה באיחור. עד לאחרונה היא הסכימה ללבוש תחתונים גדולים (תחתוני נשים ללא תפרים במידת L). גם אותם היה על ההורים למתוח, לרכך בעזרת פן לשיער, לגהץ… מה לא. לאחרונה היא פשוט מסרבת ללבוש תחתונים בכלל.
רגישות היתר למגע גורמת לסובלים ממנה לחוות את הבגדים כמציקים, מגרדים, שורטים, לוחצים ולפעמים אפילו מכאיבים. החוויה בתוך הבגדים מציקה בעיקר בזמני מעבר – כאשר יש להתלבש, וגם באופן מתמשך לאורך היום.
באמצעות תרגול וויסות ופריקת מתח, למדנו דרכים להתמודד עם אי הנוחות עם הבגדים וניכר שיפור בתפקודה, כמו גם בהתנהלותה היומימית.
ילד בן 10 נוסע לבית הספר כ 20 דקות בהסעה לבית הספר. הוא חווה קושי אדיר עקב ה"צעקות" של הילדים בהסעה. הוא יושב בהסעה מכונס, עם אוזניות ואינו משתתף בשיחות עם חבריו. גם בכיתה הוא סובל: הוא מתלונן שהמורה בכיתה צועק כל הזמן, "אפילו ביום הראשון ללימודים". הוא מתקשה לעבוד בכיתה "כי כולם מדברים כל הזמן" ומאבד מהר את הריכוז.
רגישות היתר השמיעתית ממנה הוא סובל גורמת לכך שהוא חווה כל דיבור בסביבתו בעוצמה רבה, במיוחד כאשר מדובר במקום סגור.
בעבודה בקליניקה הסברתי לו את מהותה של הרגישות השמיעתית ממנה הוא סובל ותרגלנו דרכים לוויסות הרגישות באמצעות דמיון מודרך, כמו גם דרכים לפריקת המתח הנוצר כתוצאה מהחשיפה הממושכת לגירויים. כיום הוא חווה הקלה משמעותית הן בהסעה והן בכיתה, מה שמשליך גם על תפקודו הלימודי.
הוריה של ילדה בת 7 פנו אלי עקב קשייה החברתיים. הם מתארים את בתם כילדה סגורה, כעסנית, תוקפנית כלפי הסובבים אותה ומרבה להתלונן על אחיה ועל ילדים בכיתה ה"מרביצים לה". הם מתארים אותה גם כילדה שבקושי מרשה אפילו להוריה לגעת בה, לחבק או לנשק. היא מגיבה בסלידה כאשר סבא וסבתא מנשקים אותה, הם נפגעים ממנה וההורים נמצאים במבוכה רבה.
רגישות יתר למגע (טקטילית) גורמת לסובלים ממנה לחוות מגע שאצל אחרים נתפס כנעים, באופן חודרני ואפילו מכאיב. לעתים אין להם צורך במגע של ממש כדי לחוות כאילו נגעו בהם, מה שגורם להם להתלונן על מגע שלא התקיים באמת. החוויה של ילדים אלה היא שהם מותקפים על ידי הסובבים אותם. אינטראקציה רגילה בין ילדים או בין בני משפחה נחווית על ידם כחודרנית ולא נעימה והם מגיבים בתוקפנות ובהסתגרות. כפועל יוצא מכך, הם נחווים כלא נעימים לסביבתם, כמעליבים, ועקב כך – נדחים על ידי סביבתם.
בראשית התהליך דיברנו והבנו את מהות הרגישות, למדנו מהו המגע המתאים לה, ותרגלנו ביכולתה להסביר לבני משפחתה ולסובבים אותה את הרגישות וכאשר היא מעוניינת בכך, מהו המגע המתאים לה. הוריה מתארים הטבה בקשריה עם בני גילה וכן עם בני משפחתה, שגם הם למדו כיצד לגעת בה באופן המתאים לה.
ילד בן 8 הוא ילד מסורבל מאד, מרבה להיתקל וליפול. הוא אוהב מאד לגעת בסובבים אותו, לחבק חזק, להישען, לעתים בצורה המוגזמת אף להוריו. הוא נהנה מאד להתגושש, לקפוץ על חברים ולחבקם, מה שגורם לכך שחלקם מתרחקים ממנו. הוא כותב תוך שימוש בכוח רב, כתב ידו גדול ומסורבל והוא מתעייף בכתיבה ותכופות אינו מסיים להעתיק.
במקרה זה מדובר בתת-תחושה (פרופריוצפטיבית), שהיא סוג אחר של הפרעה בוויסות התחושתי. ילדים כאלה זקוקים להשתמש במגע חזק על מנת להרגיש. הרבה פעמים הם אינם מרגישים לכלוך על פניהם וידיהם, לעתים הם אינם מרגישים כאשר הם נפצעים או מקבלים מכה ("גיבורים"), ועוד.
השימוש בכוח רב נובע מכך שאחרת הם אינם מרגישים. הסרבול מקורו בכך שגבולות הגוף אינם מורגשים על ידם באופן תקין ועקב כך הם מרבים להיתקל (גם בעצמם), מה שמסרבל את תנועתם, לעתים עד כדי נפילה.
בקליניקה אנו לומדים מגוון דרכים למגע עמוק, לו הוא זקוק. בנוסף, שוחחנו והבנו כי המגע החזק אינו נעים לכל אחד והעלינו את המודעות לצורך של זולתו. למדנו גם על הקשר בין הקושי בכתיבה להפעלת כוח רב ולמדנו להשתמש בכוח מופחת לפעולות שונות.
טיפול ברגישויות יתר
הטיפול ברגישויות יתר יכול לסייע בהיבטים רבים של איכות חייהם של הילדים הסובלים מהן ושל הסובבים אותם, כמו גם בתופעות הנלוות אליהן.
ראשית, עצם ההבנה של התופעות כהפרעה בוויסות החושי יש בה כדי להקל. הן על הילדים עצמם והן על ההורים ושאר הסובבים אותם. המודעות לכך מקלה מאד לקבל את ההתנהגויות השונות ולהבין אותן.
כל אדם זקוק למגע. גם ילדים עם רגישויות יתר. למגע כוח רב בוויסות הרגישויות ובהרגעתן, כמו גם בפריקת המתח הנצבר כתוצאה מהן. בנוסף, המגע הוא אמצעי תקשורת אינטימי חשוב מאין כמותו בין אנשים קרובים, והימנעות ממנו פוגעת בקשרים אינטימיים עם בני המשפחה ועם בני זוג בעתיד. עם זאת, המגע צריך להיעשות תוך תאום והקשבה לילד:
ילד עם רגישות יתר צריך לדעת שעומדים לגעת בו.
גם כאשר נוגעים בו יש לבדוק איתו מהו המגע המתאים לו – חזק יותר, חלש יותר, מקומות בגוף בהם יש להימנע מלגעת (שערות למשל). ראשית, יש לגעת בילד עם רגישות יתר תוך בירור איתו לגבי עוצמת המגע המתאים לו, בהתאם למקומות השונים בגוף (יתכן שמגע בעוצמה מסויימת נעים במקום אחד ובמקום אחר נדרשת עוצמה אחרת).
ניתן ורצוי להשתמש במגע מגוון: מגע רגיל, מקלחת או אמבטיה מרגיעים, שימוש עצמי בקרם לחות לאחר המקלחת, הידוק השמיכה לזקוקים למגע חזק ועוטף, הקצאת זמן קצר לעיסוי מרגיע, קשוב ומכיל – לפני השינה וכחלק מתהליך ההשכמה בבוקר.
תיווך הרגישות של הילד/ה לסביבה, או במילים אחרות – עיזרו לילד/ה מול סבא וסבתא והסבירו להם שהוא אוהב אותם למרות שאינו נהנה מנשיקה, וזה בסדר.
הקלו עליהם ככל יכולתכם, למשל בבחירת בגדים מתאימים. אם שמלת יום ההולדת תהיה מקושטת בתחרות וסרטים, סביר שהילדה תהיה חסרת מנוחה, תרצה לפשוט את השמלה, מה שיגרום לה ולכם מפח נפש ואכזבה. כיום קיימים בחנויות גרביים ותחתונים ללא תפרים, בגדים רבים מכותנה, חולצות ללא גולף או קפושון, וכו'.
"קופסת ריח" היא פתרון פשוט ומוצלח לילדים הסובלים מרגישות גבוהה לריחות. הכינו קופסא קטנה עם מכסה (קופסת מסטיקים מצויינת למטרה זו), הכניסו בה חתיכת בד עליה ניתן להתיז ריח נעים בבחירת הילד/ה. את הקופסא הילד/ה יכולים לקחת לכיתה, ליד שולחן האוכל ("עזרה ראשונה" כשמישהו אוכל טונה…), לנסיעות במכונית ועוד.
כאשר ילד מרגיש שמבינים אותו ובאים לקראתו, וגם הוא בעצמו מבין יותר מה עובר עליו ושיש לכך לגיטימציה, הוא יהיה מוכן להתנסות. אתגרו את הילדים באתגרים קטנים מהם הם נמנעו: חשיפה לגירוי במינון נמוך (ירק חדש, ריח מסויים, מגע כלשהו), תלוו אותם, הנחו אותם לנשום עמוק, ובעיקר – היו רגישים ועדינים, הרבו בעידוד ו… התמידו בכך! בהדרגה תגלו יחד עם הילד/ה שהם מצליחים להתמודד עם חלק מהגירויים מהם הם נמנעו עד עכשיו.
הטיפול בקליניקה בילדים עם רגישויות יתר כולל תרגול לוויסות הרגישויות, תרגול הקשבה לגוף ולתחושות העולות במצבים שונים, לימוד כלים להתמודדות עם מתח גופני ועם אי נוחות גופנית, חיזוק וטיפול בקשיים נלווים.
ובנימה אישית:
אני סובלת מרגישות יתר שמיעתית ותחושתית. בילדותי לא הייתה מודעות לתופעה ומאז ומתמיד חייתי עם הרגישויות בצורה טובה יותר או פחות. אני זוכרת חוויות של אי נעימות קשה עקב דגדוגים, צורך לתת נשיקה לדוד, תחושה של בחילה בחשיפה לרעשים לא נעימים (לעיסות למשל) או אפילו כאב בחשיפה לרעשים אחרים (מגב נופל על הריצפה, מושב אסלה נופל, מחיאות כפיים).
גם כיום אני סובלת מרגישויות יתר. עצם המודעות לכך והיכולת שלי לווסת את הרגישויות ולומר בקול רם מה מתאים לי ומה לא – מאפשרים לי לחיות איתן באיכות חיים טובה. רגישויות יתר אינן נעלמות בדרך כלל, באמצעות טיפול ותרגול מתאימים הן יכולות להתמתן וללמדו כיצד להתמודד עימן ועם השלכותיהן התפקודיות בצורה המשפרת באופן משמעותי את איכות החיים.