קשיי קשב וריכוז

אחד הקשיים התפקודיים המאתגרים והנפוצים הוא הפרעת קשב וריכוז. זוהי הפרעה המקשה בעיקר בתפקוד במערכות החינוכיות ובמסגרת המשפחתית וגורמת למתחים רבים בין הילד לבינן.

הביטויים של ההפרעה שונים: איבוד קשב, אימפולסיביות ותנועתיות (היפראקטיביות), או חולמנות והתנתקות. הם מקשים מאד על תפקוד הילד במסגרות החינוכיות, עלולים לגרום ל"קצרים" וקשיים ביצירת קשרים חברתיים עם ילדים, ולקשיים בתפקוד בבית ובין בני המשפחה.

כפועל יוצא מהתופעות עלולים להתלוות להפרעה קשיים נלווים – קשיים רגשיים, תחושת ערך ודימוי נמוכים, קשיים חברתיים, ועוד.

באופן קונבנציונלי, ההפרעה מאובחנת על ידי נוירולוג או פסיכיאטר המבצעים הערכה קלינית – רגשית ונוירולוגית, תשאול ההורים והצוות החינוכי. בחלק מהמקרים הם נעזרים בסיוע מבחני התפקוד המתמשך CPT– Continuous Performance Test, שמטרתו להעריך את מרכיב הקשב, שהמוכר בהם הוא מבחן ה- TOVA – Test of Variables of Attention. הבדיקה מודדת את המהירות והדיוק של עיבוד המידע שעושה הילד, באמצעות השוואת התוצאות לנורמות המאפיינות ילדים בגיל זה. היא מתבצעת ללא טיפול תרופתי ושנית לאחר קבלת טיפול תרופתי. במקרים רבים תוצאות מבחנים אלה אינן מובהקות.

הטיפול המוצע במקרים בהם אובחנה הפרעת קשב וריכוז (ADHD או ADD – עם או בלי היפראקטיביות), הוא הטיפול התרופתי, על סוגיו השונים.

טיפול בהפרעת קשב וריכוז – שיטת אלבאום

הטיפול בקשיי קשב וריכוז בשיטת אלבאום מתמקד בגורמים המשוערים להפרעה, על סמך תשאול ההורים והמורה/גננת, והנתונים המוטוריים והתחושתיים של הילד/ה. אלה, בשילוב מערך הכוחות והחוזקות של הילד/ה, והביטויים האישיים של הקושי בתפקודו.

הטיפול בשיטת אלבאום מתמקד בגורמים לקושי, ומטפל באיזון, וויסות, תאום וחיזוק הגוף, על מנת לווסת את הגורמים להפרעה וכן בטכניקות לוויסות התופעות (תנועתיות, רגישות יתר, אימפולסיביות ועוד). חלק מרכזי בטיפול הוא הצפת הקושי, הקשיים הרגשיים והחברתיים הנלווים ותרגול דרכי ביטוי והתמודדות עמם.