אריאלה יקרה!
קודם כל רציתי להגיד תודה על החיוך, החיבוק, קבלת הפנים החמה בכל פעם שע' נכנסה דרך הדלת.
ע' הגיעה מגן אנתרופוסופי, מעולם לא למדה להחזיק נכון עיפרון, ואיתך - דרך משחק עם המון סבלנות ובדרך יצירתית - מהר מאד תפסה את העניין וצברה ביטחון.
ראיתי איך היא משתפת אותך בדברים ובחוויות שהיא חוותה וזה שימח וריגש אותי מאד.
ראיתי איך היא צוברת עוד ועוד ביטחון בתחום הלימודי ורוצה להשוויץ בפניך על כל הידע שצברה בזמן כה קצר, ללא שום ידע קודם.
אז חלפה שנה, שנה בה ע' הגיעה בשמחה, גם אחרי יום לימודים - דבר שאינו מובן מאליו כלל - ועל כך אני מוקירה תודה. אין ספק שזה בזכות הסבלנות והסובלנות שהרעפת. ה"קליק" ביניכן היה ראשוני, וכבר מההתחלה.
אז שוב תודה. על כל הדרכים היצירתיות שהפכת את תחום הלמידה למשחק והנאה.
על החיבוק, רגעי הצחוק והשמחה. תודה.
כבר מתגעגעים