"כי האדם עץ השדה,
כמו העץ הוא שואף למעלה" נתן זך
כשהורים מדברים איתי על רצונם לחזק את הביטחון העצמי של ילדם, אני מיד חושבת על "עמידת הגדילה". "עמידת גדילה" היא מעין מדיטציה הנעשית תוך כדי עמידה סטטית, כאשר הרגליים מקורקעות היטב, הגוף מתארך בצמיחה כלפי מעלה והזרועות בצמיחה לצדדים. במרכז הגוף נמצאת "נקודת כוח הרצון" בה אנו מתמקדים, כמקור לעוצמה, לחיבור לעצמנו.
בתרגול "עמידת הגדילה" עם הילדים, אנו מדמים את עצמנו לעץ המצמיח שורשים עמוקים, מסועפים ומפוצלים, באמצעותם אנו שואבים מים ממעמקי האדמה, ובעזרת הנשימה המים עולים במעלה הגזע אל ענפי העץ. את הצמרת אנו מאריכים אל הרקיע ואת הענפים לצדדים.
העמידה לאורך זמן מאתגרת, והעומס על הזרועות הולך וגובר, ואף מכאיב.
לאורך המפגשים אנחנו חוזרים על העמידה שוב ושוב, תוך כדי התמקדות וריכוז: מתנסים בעמידה מתמשכת במאמץ תוך כדי הרפיה, מתמקדים בנשימה, ביכולת, בחוסן מול הקושי. לאתגר את עצמי – מול עצמי. החוויה של המתרגל המצליח "לשבור את השיא" של עצמו, היא חוויה של הצלחה, של מסוגלות וסיפוק רב. חוויה של מיקוד פנימי, של יכולת עמידה.
היא מלמדת את המתרגל על יכולתו לגייס את כוח הרצון ואת הכוחות הפנימיים, הרבה מעבר לאמונה הבסיסית לגבי יכולותיו. בתרגול חוזר של "עמידת גדילה" או "עמידת העץ", אנו לומדים כי בכל פעם, אנו מסוגלים להרבה יותר מכפי שחשבנו על עצמנו.
התהליך הוא תהליך של למידה. הביטחון בעצמי וביכולותי מתחזק, והלמידה העצמית הזו – מושלכת גם על אמונות עצמיות אחרות ביומיום.
בטחון עצמי אינו תלוי רק ביכולת, כישרון, תכונות אישיותיות או פיזיות. כשם שישנם אנשים מוכשרים ובעלי יכולות ולמרות זאת בעלי בטחון עצמי נמוך, ישנם אחרים שאינם בעלי כישורים מיוחדים, אינם יפים במיוחד, ובכל זאת – מרגישים טוב עם עצמם והם בעלי בטחון עצמי רב…
בטחון עצמי ותחושת מסוגלות גבוהה הן חוויות אישיות וסובייקטיביות. גם כאשר הסביבה מרבה לתמוך ולחזק, לעתים אין די בכך. לחוויית מסוגלות עצמית יש יכולת לחזק ולבנות אמון ביכולות העצמיות, וכתוצאה מכך – לחזק את הבטחון העצמי.
בנוסף ל"עמידת הגדילה" אני עובדת עם הילדים בקליניקה על מגוון מיומנויות גופניות בדרגת קושי ההולכת וגדלה ממפגש למפגש. האתגר של הילדים מול עצמם, מול היכולות שהם מאמינים שיש להם, תוך צבירת חוויות של הצלחה ושל "שבירת שיאים" – מדרבנת אותם להתאמץ ולתרגל, ומלמדת אותם על עצמם, על יכולותיהם האמיתיות, ועל הפוטנציאל שעוד טמון בהם.
הדימוי העצמי נבנה בהדרגה, תוך התנסות במגוון חוויות של הצלחה מול העצמי.
ילד שתרגל תרגיל שהיה לו קשה ומאתגר, והצליח לחזור עליו 20 פעם, ולאחר מספר מפגשים, בהם הוספנו בכל פעם עוד כמה פעמים – הצליח להכפיל את ההישג שלו – לומד להאמין ביכולות שלו!
הוא לומד כיצד בניגוד למה שהוא האמין על עצמו – הוא מסוגל להרבה יותר.
הלמידה הזו אינה תלויה בסביבה, אלא בחוויית ההצלחה וההתקדמות שלו מול עצמו!
התרגול נעשה כחלק מתרגול נרחב יותר, תוך שימוש במגוון נוסף של טכניקות בהן אנו לומדים על יכולותינו מתוך החוויה שלנו.
עם סיום לימודי הטיפול ב"שיטת אלבאום", לפני כ 12 שנים, לאחר תהליך לימודי ממושך ומאתגר, בו למדתי הרבה על עצמי ועל יכולותי – היה לי ברור כי הלוגו שארצה לעסק שלי הוא של דמות סכמטית של תרגול הגדילה כפי שאני חווה אותה: קרקוע, צמיחה, אור, נשימה.
